<h1>ארחות חיים הלכ' קריאת ס"ת סימנים נ"א—נ"ג</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ואחר ההפטרה יברך ד' ברכות אלו צור כל העולמים. רחם על ציון. שמחנו. על התורה. ברכת ההפטרה זו חלוקה בחתימה מן התפלה שבתפלה חותמין מגן אברהם ובכאן חותמין מגן דוד. והטעם כתב הרא"ה ז"ל בתפלה אנו מזכירין זכות אברהם שבזכותו נתקדש זרעו לדורות. ובהפטרה אנו מזכירין מגן דוד שנתבשר ע"י הנביא במלכות לדורות. ועל התורה מזכיר בה מעין המאורע וחותם בה כמו כן מעין המאורע. בשבת אומרים על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום השבת הזה וי"א על יום המנוחה הזה שנתת לנו וכו' בא"י מקדש השבת. בפסח ובשבועות ובסוכות אומר ועל יום חג פלוני הזה שנתת לנו לששון ולשמחה וכו' בא"י מקדש ישראל והזמנים. ובשבת וי"ט מזכיר של שבת וי"ט ואומר ביום המנוח הזה ביום חג פלוני הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. בשבת וחש"מ מזכיר בה של י"ט אבל אין חותם בה אלא מקדש השבת וכן המנהג בכל גלילות קטלוניא. וי"א שגם כן חותם כמו בי"ט וכ"כ רב עמרם ז"ל. ובר"ה אומר ביום הזכרון הזה שנתת לנו ה' אלקינו וכו' וחותם כי אתה אלקים אמת ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון. ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת ואומר ביום המנוח הזה וביום הזכרון וחותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון ובי"ה אומר בי"ה הזה שנתת לנו ה' אלקינו למחילה ולסליחה ולכבוד וחותם כי אתה סלחן לישראל וכו' בא"י מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו ישראל מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים. ואם הוא שבת מזכיר וחותם בה של שבת וכן במנחה. והטעם שאומרים על התורה במנחת י"ה משא"כ בשאר תעניות לפי שביום הזה יכול לחתום בה אבל שם מיוחד שיחתום בשאר תעניות מה יחתום בה הלא אין ליום שם מיוחד שיחתום בה ולא בתפלה לפיכך אין אומרים אותה כלל אך מסיימין מגן דוד. ובשבת ור"ח כתב הרמב"ם ז"ל שמזכירין ענין היום בברכה זו כדרך שמזכירין בתפלה וכן פסק הר' יונה ז"ל. ודוקא הזכרה אבל חתימה לא בשל ר"ח דהא אמרי' התם ערבית שחרית ומנחה מתפלל ז' ואומר מעין המאורע בעבודה ואינו חותם דהיאך ייפה כח ר"ח בהפטר' דליכא כלל בר"ח יותר מג' תפלות הקבועות בר"ח אלא ודאי אינו חותם אלא בשל שבת וכן נמי פסק הרשב"א וכן נמי פסק הריא"ף ז"ל דהלכ' כר' יוחנן ור' נחמן דאמרי מזכיר והביא ראיה מדאריב"ל י"ה שחל להיות בשבת המתפלל נעילה מזכיר בה של שבת יום הוא שנתחייב בה' תפלות הכא נמי מאחר שנתחייב בהפטרה מזכיר בה של ר"ח. וכתב דלית הלכתא כרב גידל א"ר דאמר ר"ח שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אין צריך להזכיר בה של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח. וכן נמי פסק הר"ש ז"ל. וכתב הרז"ה ז"ל דאין נר' דברי הריא"ף ז"ל דהא טעמא דריב"ל מפור' הוא יום שנתחייב בה' תפלות כלו' מתוך שנתחייב בד' נתחייב ג"כ בה' תפלות ואלו נביא בר"ח ליכא כלל הילכך לא מדחיא ההיא טעמא דר' גידל משום הא דריב"ל משום דהא טעמא לחוד והא טעמא לחוד וכתב רבינו תם ז"ל והלכתא כר' גידל והלכתא כריב"ל כדאמרינן בגמ' מי דמי התם נביא בר"ח ליכא כלל הכא איכא ערבית שחרית ומנחה וטעם המפורש בגמ' ליכא לדחויי ולפי זה הא אמרינן בגמ' לית הלכתא ככל הני שמעתתא לאו אדרב גידל קאי. וע"כ פשט המנהג בעיר נרבונא שלא להזכיר של ר"ח בהפטרה דשבת ור"ח וכ"כ הר' משולם ז"ל שאין להזכיר בה של ר"ח כלל. וה"ה בחש"מ ושבת וכן מנהג ברוב המקומות. ויש מקומות מזכירין וחותמין בה וכ"כ ר' עמרם ז"ל בחבורו שחותמין בה של י"ט ושל ר"ח. ובגמרא מייתי י"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה צריך להזכיר מעין המאורע. ויש מגיהין בספרים יום הכפורים שחל וכו' משום דקשיא היכן מצינו אפטרתא במנחה בשבת והתנן במסכת מגלה במנחה בשבת קורין ג' ואין מפטירין בנביא וזה נשאל לפני ר' האיי ז"ל והשיב כי מקומות יש ומנהגות חלוקות ועדיין במדי ופרס הפטרות ידועות בשבת במנחה. בט"ב ובשאר תעניות אין אומרים ברכה רביעית אך חותמין מגן דוד כ"ש.
